#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא. היו לפניו מינים הרבה על מה מברך קודם?	ר' יהודה אומר אם יש ביניהן ממין שבעה יברך עליו, וחכמים אומרים מברך על איזה מהם שירצה.</p><p dir='rtl'>עולא אמר שנחלקו כשברכותיהם שוות האם מן שבעה עדיף או חביב, אבל בשאין ברכותיהם שוות לכו&quot;ע מברך על זה וחוזר ומברך על זה. וכן נחלקו בזה רב אמי ורב יצחק נפחא, חד אמר כעולא, וחד אמר שאף באין ברכותיהם שוות נחלקו לענין לקדם. בתוך ז' המינים כל הקודם בפסוק לארץ קודם לברכה.	ברכות מא.		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא: הביאו לפניהם בסעודה תאנים וענבים ושאר דברים שאינם פת, האם מברכים עליהם תחילה וסוף (3) וכיצד הלכתא, ומה הדין ביין?	בתאנים וענבים רב הונא ורב נחמן אמרו מברך לפניהם ולא לאחריהם, ורב ששת אמר לפניהם ולאחריהם [חוץ מפת הבאה בכיסנין שמברך לפניה ואינו מברך לאחריה (לתוס', וע' רש&quot;י)] ור' חייא אמר לא לפניהם ולא לאחריהן שפת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקין.</p><p dir='rtl'>אמר רב פפא הלכתא דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם. ושלא מחמת הסעודה, בתוך הסעודה, טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם, לאחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם (וגרסת רש&quot;י 'דברים הרגילים לבא אחר הסעודה' ואפ' הביאם תוך הסעודה).</p><p dir='rtl'>יין ודאי טעון ברכה לפניו, אף שבא מחמת הסעודה כיון שגורם ברכה לעצמו.	ברכות מא:		ו' פרק
